עמותת 'לצאת מהקופסא' זכתה במכרז להפעלת טרמינל בת-ים החדש במבנה 'מחסן מע"צ' בסוף שנת 2016 בתמיכתו ועידודו של ראש העיר דאז מר' יוסי בכר, ראש אגף תרבות מר' רני רוזנהיים, ראש אגף תכנון ואסטרטגייה גב' זיווה חתת ומהנדס העיר מר' שוקי פתאל. עד אותה שנה תיפקד המבנה כמחסן פחים של מחלקת תברואה בעיריית בת-ים

בנוסף באותה שנה, לאחר תהליך עבודה אינטנסיבי וארוך, חתמה העמותה על הסכם התקשרות עם משרד הבריאות וקרנות הביטוח הלאומי. במטרה להקים בטרמינל מפעילי שיקום אשר יעסיקו מתמודדי נפש בשיתוף פעול עם מעצבי העמותה.

בשנת 2017 התחילה העמותה לתכנן את המתחם בהובלתם של האדריכלים רפאל כהן ומירב סודאי בשיתוף מלא עם עיריית בת-ים והגורמים התומכים במשרד הבריאות וקרנות הביטוח לאומי. בשנה הזו העמותה חיברה את המבנה לתשתיות חשמל ומים, פינתה את גג האסבסט והטמינה אותו כנדרש מול המשרד לאיכות הסביבה, במבנה הותקן גג מבודד בעל תקן אש לפי הנחיות מבני ציבור, חוזקו התשתיות הקונסטרוקטיביות של המבנה, שופצה רצפת הבטון ושוקמו מפגעי הטבע בשלד של המבנה. תוך כדי שיפוץ תשתיות המתחם התקיימו בו אירועים וימי צילום אשר סייעו למימון תזרימי של שלב התכנון וההתנעה הראשונית של הפרויקט.   

בשנת 2018  התחיל שיפוץ הפנים במתחם. נעשה תהליך סדור לבניית הפרוגרמה של המבנה, תוך מתן שאלונים לשותפים שונים של העמותה, בעלי תפקידים וחברים, שהתבקשו לדרג, להציע פונקציות ולקבוע את משקלן. לכל הנתונים שנאספו נעשתה אנליזה, ממנה חילצו האדריכלים את סוג וכמות השטחים הרצויים. הרשימה שנוצרה בפרוגרמה כללה- סטודיואים, סדנא, מפעל שיקומי, חדר שיקום, חדרי ישיבות, משרדי עמותה, רחבה לאירועים ומקום התכנסות, שרותים, ושטחי שירות.

את ההשראה לעיצוב של פנים המבנה לקחו האדריכלים ממורימה האוס 2002-2005 (של ריו נישיזאווה) ולכן הטרמינל נראה כיום כמו וריאציה שמזכירה אותו.

בתכנון היה שתוך מעטפת הבטון החשופה, היו פזורים הסטודיואי של המעצבים - תיבות לבנות בגדלים שונים, היוצרות ביחד עם גינות הממוקמות ביניהן, מעין כפר. כמו במוריאמה האוס גם בטרמינל נוצר סוג נוסף של חלל, כזה שהוא עצמו פנים וחוץ בו זמנית. התיבות הלבנות ממוקמות מימין לכניסה, בחציו הצפוני של ההאנגר, על משטח דק מוגבה מעט ממשטח הבטון החולש על שאר המקום.

בראשית התכנון, די מהר הבינו האדריכלים שלא יחברו למעטפת שום דבר, ורצו להגיב בצורה של ניגודיות למה שקורה שם במקום. בנוסף היתרון במבנים נפרדים הוא בכך שהם מאפשרים ליצור כך הרבה סיטואציות מגוונות ואזורי מפגש לעומת אזורים אינטימיים, מבט מהחלון על אזורים שקטים. כניסות מאזורים משותפים יותר או פחות ויצירת מרפסות ממבטי על בין המבנים.

היה ברור שתהיה בניה קלה, שלא יצקו בתוך המבנה, ושיהיה משהו זול מבחינת התחזוקה להמשך במטרה שהחומריות תתפוס את תשומת הלב. לכן  קונסטרוקציית המבנים נבנתה בטכנולוגיה חדישה של פלדה דקת דופן, ללא מסגרות.

גם הגלריה הדרומית עשויה ממסגרות מודולרית, מתוכנן בקפידה ומגיע כקיט ונבנה במקום בחיבורים יבשים. רצפת הדק מורמת כדי להעביר את כל התשתיות מתחת לרצפה בלי לחצוב בקירות ותחת רצפה צפה.

אחרי ההחלטות הגדולות היתה הרבה עבודה מהסוג הזה של בדיקות. בנוסף היתה עבודה של תאום עם פתחי הגג. נעשתה אנליזה של אור עם חברה אלפה פרויקטים שמתמחה בניהול אנרגטי, כדי לבדוק את היחס בין יצירת פתחים בגג ומיקומי המבנים והגינות, כדי לבדוק את נפילות האור" זרימת האוויר ויצירת אקלים טוב יותר למבנה.   

גם בטיפול במעטפת המבנה היתה מטרה לא "ללקק" את המבנה, והמעטפת המבנה נשארה כפי שהיא. רצינו לשמור על הגסות וההתיישנות. מעבר לתיקונים של ברזל חשוף ותיקון מקומות קריטיים. החלונות לא הוחלפו למרות שהם מעט חלודים. הגג כשהיה גג אסבסט והיה במצב שבור ומסוכן הוחלף בגג פאנל באותו צבע.

כאשר נכנסים לתוך המבנה מגלים עולם שלם. הגילוי הוא חלק מחוויה מרגשת שחווה כל מי שנכנס לטרמינל. מתחבר מאוד לחזון העמותה והגדרת המקום כמתחם חברתי שיקומי.

הכניסה למתחם ממוקמת בחזית המזרחית של ההאנגר, פתח גדול, לחלל גדול, ובמקביל לו בחזית המערבית פתח זהה הפונה אל חצר גדולה, קו מבט פתוח חוצה את המתחם לרוחבו.

האדריכלית נגה שחם פורט ערכה עימם ראיון על תהליך התכנון אותו ניתן לקרוא כאן >>>

בשנת 2019 ולאורך כל תקופת ההקמה המשיכה העמותה לקדם את שיפוץ פעילות החצר, במשך השנים הובילו את תהליך ההקמה יזמים רבים, חגי הירשפלד הניח את התשתית הפיזית להקמת החצר, מאי לוי התחילה את פעילות השיקום ונאור הררי קידם את הפעילות הכלכלית של החצר. כיום הפעילות מתבססת ושיפוץ וקידום החצר ממשיך בימים אלו. 

בשנת 2020 התחילה העמותה להפעיל את מפעלי השיקום ואת המחזור הראשון של תוכנית החממה, תוך כדי פעילות העמותה סיימה את שיפוץ הפנים ושיפוץ הגמר במתחם.

בשנת 2021 סטודיו מולט עברו מיפו הצטרפו לפעילות הטרמינל והתמקמו בגלרייה הדרומית של הטרמינל. וכן התחיל הפעילות הרשמית של האירועים במתחם.  במאי באותה שנה פתחה העמותה את המתחם באופן רשמי באירוע של השקה בלבן. 

בשנת 2022 פתחה העמותה את בית הקפה בטרמינל והעבירה אותו לפעילות ברחבת החצר. וכן הקימה בהובלתו של גונן קלמן חדר פודקסטים לטובת קידום וחשיפה של פעילות השיקום של העמותה.   

את תהליך התכנון וההקמה של המתחם לאורך השנים הוביל מנכ"ל העמותה, לירון הרשקוביץ לצד לימור פרץ סמנכ"ל העמותה והועד המנהל של העמותה בראשותה של קארן אוברזון. לטובת הקמת המתחם גויסו כ 10 מיליון ₪ מ 5 משרדי ממשלה, 60 חברות פרטיות ותורמים פרטים.

רשימת התורמים והשותפים שלנו:

משרדי ממשלה: ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד איכות הסביבה, משרד התרבות ומשרד הרווחה

חברות פרטיות: טמבור, תרמוקיר, גולמט, STB, פלד, BST, אקסטל, אלום עשת, אור שייד, זוהר שמר,  פלרם, פלרם אפליקציות, ביגאס, מיצובישי, אורבונד, קנאופ גרמניה, אינדן, כוכבי, קנה קש, אקרשטיין, גדות אגרו, בניין צומח, חמת, תשתיות דרום, בני וצביקה, גרין ויקס, קבוצת קרסו, קרסו נדל"ן, אלפה פרויקטים, להב, סטודיו ארז מולאי, עו"ד שלימוף ושות', כתר, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, ivn , בית הקש, וואלי מדבקות, דלוייט, kpmg  , תמיר מזרחי, פרץ אינסטלציה, קבוצת ברעם ,קיובס, מגדל, מיקרוסופט, wix, הגוינט, הגננים בירוק, הכרם משקאות, דרך ארץ, סמסונג מיזוג, דשנית ועוד...

קרנות ותורמים פרטיים: קרן גנדיר, קרן רוטשילד, מפעל הפיס קרן אריסון וקרן ביחד.