מתחם טרמינל עיצוב בת-ים החדש הוקם במבנה הבנוי בשטח בבעלות משותפת של רשות מקרקעי ישראל ועיריית בת-ים, הזכויות על השימוש במבנה הן של "רשות הדיור הממשלתי" הפועל תחת משרד האוצר. המבנה מכונה "מחסן מ.ע.צ" הוקם בשנת 1957 ומייצג את מורשת הבניה התעשייתית של בת ים. המבנה חשוב בהיסטוריה העירונית כאחד מהבתים הראשונים שנבנו בחלק הדרומי של אזור התעשייה. "מחסן מ.ע.צ". מייצג את הבניה הציבורית שהוקמה בראשית הקמת המדינה – המבנה הוקם על ידי מחלקת עבודות ציבורית, תוכנן ונבנה על ידי חב' סולל בונה.

האתר מייצג דוגמה של אדריכלות ישראלית בעשור הראשון לאחר קום המדינה. הוא נבנה במחצית השנייה של שנות ה- 50 בהשפעה של הסגנון הברוטליסטי.

סקר תיועד מקדים ותיק המבנה נכתב על ידי האדריכלית תמרה גרון. המבנה הוכרז כמבנה לשימור ולשימוש ציבורי בלבד בוועדת השימור המחוזית לתכנון ובניה שהתקיימה בתאריך 25.9.2017. את הליך השימור של המבנה ליוותה האדריכלית לילך הראל והאדריכלית דפנה לווין מנהלת המחלקה לתכנון אסטרטגי באגף ההנדסה של עיריית בת-ים.


לעיון נוסף בסקר התיעוד של המבנה >>> 


עוד היסטוריה  

בתחילת שנות החמישים מתחילה תנופת פיתוח עירוני מוגבר בבת ים. בארבעת העשורים הראשונים לאחר קום המדינה (שנות החמישים – תחילת שנות התשעים) הופכת בת ים מישוב סמי-עירוני בעלת אוכלוסייה של כ- 2000 נפש לעיר עם אוכלוסייה של 160000 איש (כיום) המתפשטת על פני הקרקע קרוב ל 8000 דונם. במקביל להקמת שכונות חדשות במזרח העיר, מתממש תהליך עיבוי עירוני של מרקם בית וגן ההיסטורי בחלק המערבי של העיר על בסיס תכנית בניין עיר חדשה שאושרה באמצע שנות החמישים, תכנית זו מאפשרת תוספת זכויות והופכת את המרקם של בית וגן ההיסטורי משכונת גנים למרקם אורבני צפוף המתבסס עדיין על השלד העירוני של תכנית ברוולד המקורית. בשנת 1958 בת ים הוכרזה רשמית כעיר.

לפי תכנית ברוולד המקורית אזור התעשייה היה ממוקם בדרום העיר. התכנית לא בוצעה, שנים רבות לא תוכנן אזור כזה בבת ים. גל עליה גדול מאירופה בשנות ה- 30 תרם להתפתחות התעשייה והמלאכה בארץ וגם בבת ים. לפי דוחות שנתיים בשנת 1936 היו בישוב 14 בתי חרושת שפעלו באזור. בספר של י.אוליצקי "בת ים, יסודה לבטיה והתפתחותה" 1950 מדובר ב 18 "מפעלים". לאחר קום המדינה הוגדל שטחה של בת ים, הוקמו שכונות חדשות – רמת יוסף, רמת הנשיא וגלי עליה גדולים גרמו להכנת תכניות עיר חדשות והקצאת שטח למלאכה ולתעשייה. בתצלומי אוויר משנות ה- 50-70 ניתן לראות התפתחות אזור התעשייה בשטח בין הרחובות ניסנבאום, יוספטל ורבינוביץ.


עוד על המבנה

המבנה הנסקר הינו מהמבנים הראשונים שהוקמו בחלק הדרומי של אזור התעשייה. בית המחסן נבנה בחלק הצפון מזרחי של חלקה גדולה. במפות היסטוריות שטח החלקה הנוכחית (גוש 7123 , חלקה 117 ) היה מחולק לארבעה חלקות. בית המחסן הוא מבנה פינתי, מגדיר פינת הרחובות הסוללים ואהוד קינמון (עד 2017 היה קרוי 'העבודה'). הוא נבנה בנסיגה מרחובות וכך מספק שטח התארגנות סביב המחסן. האתר היה מגודר בגדר. בגדר סודרו שתי כניסות למגרש: כניסה מרח' אהוד קינמון וכניסה מרח' הסוללים.

יש לציין שהמבנה לא עבר שינויים משמעותיים במשך כ- 60 שנים שעברו מבנייתו. מבנה המחסן מ.ע.צ. הינו מבנה תעשייתי חד קומתי עם גג משופע לשני כיוונים וקומת גלריה חלקית שסודרה בחלקו הצפוני של המבנה. המבנה נבנה בצורת המלבן, מבנה מודולרי מאורך. חזיתות ארוכות - מזרחית ומערבית באורך כ- 60 מ' וחזיתות קצרות – חזית צפונית ודרומית באורך כ- 20 מ'. מתכננים: מבנה המחסן של מ.ע.צ. תוכנן על ידי מחלקת תכנון של סולל בונה.

המערכת הקונסטרוקטיבית של המבנה – גריד עמודים וקורות בטון כולל קורות בטון של קונסטרוקציית הגג. קורות בטון של הגג בולטות מנפח המבנה לכוון המערבי ומגדירות קירוי מעל הרמפה לכל האורך של החזית המערבית. מילוי בין האלמנטים הקונסטרוקטיביים (קירות חוץ ופנים) עשוי בחומר אחיד – בלוקי בטון עם תערובת זיפזיף.

סכמה פונקציונלית ברורה ונוכה למשתמשים במבנה. החזית הראשית רחבה פונה לרח' אהוד קינמון מאפשרת כניסה ישירה פנימה לקהל ולכלי רכב דרך שלושת שערי הזזה. מתכנני המבנה השתמשו בהפרשי הגובה הטבעיים במגרש ותוכננו רמפה לפריקת הסחורה לכל האורך החזית המערבית. פנים המבנה תוכנן כאולם עבודה פתוח ללא חלוקה. בחלק הצפוני של האולם סודרה קומת גלריה פתוחה ומתחתיה רצף חדרי המשרדים. למשרדים ישנן דלתות כניסה לתוך אולם העבודה ודלתות יציאה ישירות החוצה בחזית הצפונית הפונה לרח' הסוללים .

שפה אדריכלית מאפיינת בניה תעשייתית של שנות ה- 50-60 : מבנה מודולרי, שימוש רב בבטון כסוף, הדגשת אלמנטים קונסטרוקטיביים בעיצוב המבנה, גמר ללא טיח חוץ ופנים, "ניתוק" ויזואלית של המאסה המלבנית על ידי חלונות סרט עיליים הנמשכים לכל האורך של החזיתות הארוכות. חלונות, שערים ודלתות. חלונות סרט עיליים עשויים מתכת, שערים הזזה ממתכת. הדלתות המקוריות לא השתמרו, סביר להניח שגם הן היו עשויות מתכת גם כן. חלונות פנים של חדרי המשרדים עשויים מפריקסטי בטון.